משנה: כֹּהֵן גָדוֹל פּוֹרֵם מִלְּמַטָּן וְהַהֶדְיוֹט מִלְמַעְלָן. כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְלֹא אוֹכֵל וְהַהֶדְיוֹט לֹא מַקְרִיב וְלֹא אוֹכֵל׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כ''ג מקריב אונן. מי שמת לו מת א' משבעה קרובים שחייב להתאבל עליו דדינו דיום המיתה כולו בין נקבר ובין לא נקבר המת הוי אונן דאורייתא ומיום המיתה ואילך כל זמן שלא נקבר המת הוא אונן דרבנן ויום הקבורה הוא אונן דרבנן כל אותו היום ואפי' לאחר קבורה ומשנקבר המת ביום הראשון של מיתה כל לילה שלאחריו הוי אונן דרבנן ואם הוא כ''ג מקריב קרבנות כשהוא אונן אבל אינו אוכל מן הקדשים שכן מצינו באהרן ביום שמתו נדב ואביהוא אמר ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה' על האכילה היה מקפיד ולא על הקרבה ודוקא אהרן שהוא כ''ג אבל בניו שהיו כהנים הדיוטים אסורין באותו היום בין להקריב בין לאכול כדילפינן מדאמר הן הקריבו וכי הן הקריבו אני הוא שהקרבתי:
וההדיוט מלמעלה. כנגד החזה סמוך לכתף כשאר העם:
מתני' כהן גדול פורם מלמטה. אם מת לו מת שחייב לקרוע עליו קורע למטה בכנף בגדו הסמוך לרגליו כדפרישית לעיל דהא דכתיב ובגדיו לא יפרום שאינו פורם כשאר כל אדם:
17a הוּא. לֹא הַמֶּלֶךְ. הוּא. לֹא הַנָּשִׂיא. הוּא. לְרַבּוֹת כֹּהֵן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. אִשָּׁ֥ה בִבְתוּלֶי֖הָ יִקָּֽח. פְּרָט לְבוֹגֶרֶת שֶׁכָּלוּ בְתוּלֶיהָ. רִבִּי לָֽעְזָר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין בְּבוֹגֶרֶת. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. אַף בִּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים כֵּן. קוֹמֵץ וְאַחֵר מַקְטִיר. וּמְקַבֵּל וְאַחֵר זוֹרֵק. שׂוֹרֵף וְאֵחֵר יַזֶּה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק. עָשׂוּ אוֹתָהּ חַטָּאת גְדוֹלָה שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לָרַבִּים. הָדָא אָֽמְרָה. קוֹמֵץ וְאַחֵר מַָקְטִיר. מְקַבֵּל וְאַחֵר זוֹרֵק. שׁוֹרֵף וְאַחֵר יַזֶּה. רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. הָיָה עוֹמֵד וּמַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְנוֹדַע שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶן חֲלוּצָה. מֵת עֲבַד לָהּ. שֶׁמֵּת וְיַחֲזוֹר הָרוֹצֵחַ לִמְקוֹמוֹ אוֹ יֵעָשֶׂה כְמוֹ שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְלֹא כֹהֵן גָּדוֹל. וְאַל יֵצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יצחק שאל היה עומד וכו' או בן חלוצה מה את עבד לה. לענין החזרת הרוצח דתנן בפ''ב דמכות דאם משנגמר דינו מת כ''ג אינו גולה ואם נגמר דינו בלא כ''ג אינו יוצא משם לעולם ואם נגמר דינו של זה ונמצא כ''ג שהוא בן גרושה או בן חלוצה מהו דינו אם כמו שמת הוא דעד השתא מחזקינן ליה בכהן כשר ונמצא שאינו כהן ואינו גולה או דילמא בטלה כהונתו דאיגלאי מילתא למפרע דלאו כהן הוה והרי הוא כמי שנגמר דינו בלא כ''ג ואל יצא משם לעולם:
ר' יעקב בר אידי בשם ר' יצחק. וגרסינן בתרומות הכי מן מה דתני עשו אותה חטאת גזולה שלא נודעה לרבים. כלומר ממה דתנינן בברייתא עלה דעשו להאי דינא כהן שעומד ומקריב ונודע שהוא פסול כדין חטאת הגזולה שלא נודעה לרבים דתנן בפ''ה דגיטין דמכפרת מפני תיקון המזבח ואע''פ שנודעה אח''כ שגזולה הוא אפ''ה מכפרת הואיל ובתחילת הקרבתה לא נודעה לרבים וה''נ כן הוא דש''מ דקומץ ואח''כ מקטיר וכו' דהכא כיון דלא נודע עדיין לרבים שלא נפסל בב''ד הוא גומר הוא הקרבתו והכי קאמר התם בהדיא לר' יהושע:
שורף. כמו עורף כלומר בקרבן העוף שמולק מן העורף ואם ערף ונודע שהוא פסול אם אח''כ יזה דמו:
ר' יצחק שאל אף בשאר כל הדברים כן. ברפ''ח דתרומות גרסינן להא והתם קאי על מתני' דקתני היה עומד ומקריב קרבנות ע''ג המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה ר''א אומר כל הקרבנות שהקריב ע''ג המזבח פסולין ור' יהושע מכשיר ובעי התם אם אף בשאר כל הדברים כן וכלומר דאם אמרי' אפי' הוא באמצע העבודה נמי דינא הכי דלכל הדברים עשו אותו כמו שהוא כהן כשר הואיל והתחיל בכשרות כדקחשיב ואזיל ואיידי דאיירי הכא בכהן שעבר דדמיא להא נקט לה הכא:
בבתוליה וכו'. כדפליגי בפ''ו דיבמות:
והוא לרבות כהן משוח מלחמה. שמצווה על הבתולה:
הוא לא הנזיר. גרסינן שם ומשום דמוזהר על הטומאה כדין כ''ג הוציאו הכתוב מכלל דין זה:
הוא לא המלך. על מתני' קאי דקתני שמצווין על הבתולה וברייתא היא בת''כ והוא אשה בבתוליה יקח הוא למיעוט להמלך שאינו מצווה על הבתולה:
קומץ ואח''כ מקטיר. כלומר אם קמץ את המנחה ונודע שהוא פסול אם אעפ''כ מקטיר אח''כ הואיל ועדיין לא נפסל בב''ד וכן במקבל את הדם ונודע שהוא פסול אם אח''כ זורק:
כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְלֹא אוֹכֵל. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. גּוֹמֵר כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁבְּיָדוֹ וּבָא לוֹ. בֵּין רִבִּי מֵאִיר לְרִבִּי שִׁמְעוֹן חָדָא בֵּין רִבִּי יוּדָה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן חָדָא. בֵּין רִבִּי מֵאִיר לְרִבִּי יוּדָה הַכְנָסָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר דֹּסַיי. מְפַשֵּׂק בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. הָיָה בִפְנִים הָיָה יוֹצֵא. הָיָה בַחוּץ לֹא הָיָה נִכְנָס. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. הָיָה בִפְנִים הָיָה יֹצֵא. הָיָה בַחוּץ לֹא הָיָה נִכְנָס. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. גּוֹמֵר כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁבְּיָדוֹ וּבָא לוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָא. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא. עִמָּהֶן אֵינוֹ יֵצֵא. יוֹצֵא הוּא אַחֲרֵיהֶן. אֶלָּא הֵן נִכְנָסִין וְהוּא יוֹצֵא. הֵן ניכְסִין וְהוּא נִגְלֶה וְיוֹצֵא אַחֲרֵיהֶן עַד פֶּתַח הָעִיר. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אֵינוֹ יוֹצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ. כְּתִיב וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא. לָמֵד אֶלָּא לֹא יֵצֵא. יָצָא לֹא הָיָה חוֹזֵר.
הלכה: כֹּהֵן גָדוֹל פּוֹרֵם מִלְּמַטָּן כול'. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם כַּהֲנָא. לְמַעֲלָן. לְמַעֲלָן מִקָּנֶה שָׂפָה. לְמַטָּן. לְמַטָּן מִקָּנֶה שָׂפָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְמַטָּן מַמָּשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן סְלִיק לִמְבַקְּרָה לְרִבִּי חֲנִינָה. כַּד הֲוָה גַּו אִיסְטְרָטָה שְׁמַע דִּדְמָךְ. שְׁלַח וְאַייתִי מָנוֹי טַבְייָא דְשׁוּבְתָא וּבְזָעָן. רִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג עַל דְּרִבִּי יְהוּדָה תַרְתֵּין. וְאַתְייָא רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם כַּהֲנָא כְרִבִּי יוּדָה. אִין כְרִבִּי יוּדָה לֹא יִפְרוֹם כָּל עִיקָּר. לָא אַתְייָא דָא אֶלָּא עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ כְדִבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. דְּתַנֵּי. עַל כָּל הַמֵּתִים אֵינוֹ מַבְדִּיל קָנֶה שָׂפָה אֶלָּא עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ. כְּדִבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כָּל קֶרַע שֶׁאֵינוֹ מַבְדִּיל קָנֶה שָׂפָה הֲרֵי זֶה קֶרַע שֶׁלְּתִפְלוּת. מַאי כְדוֹן. אוֹמֵר הוּא בְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁיְּהֵא מַבְדִּיל קָנֶה שָׂפָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ר' לעזר בשם כהנא וכו'. כל הסוגיא עד סוף הלכה גרסינן לה לעיל ברפ''ב דסנהדרין ושם תמצא מבואר עם הגי' וכל השייך להאי ענינא עיין עליו:
הלכה: כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוֹ כול'. לְפִי שֶׁזֶּה מְכַפֵּר וְזֶה מִכַּפֵּר. מוּטָּב שֶׁיִּקְדּוֹם הַמְכַפֵּר לַמִּתְכַּפֵּר. כְּמַה דִכְתִיב וְכִפֶּ֤ר בַּֽעֲדוֹ֙ וּבְעַ֣ד בֵּית֔וֹ וּבְעַ֖ד כָּל קְהַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃ נִדְבַת מָשִׁיחַ וְנִדְבַת נָשִׂיא. נִדְבַת מָשִׁיחַ קוֹדֶמֶת. נִדְבַת צִיבּוּר וְנִדְבַת נָשִׂיא. נִדְבַת נָשִׂיא. קוֹדֶמֶת. נִדְבַת מָשִׁיחַ וְנִדְבַת צִיבּוּר מִי קוֹדֵם. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. נִדְבַת מָשִׁיחַ וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה עוֹמְדִין. שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה קוֹדְמִין מִפְּנֵי שֶׁדָּמָן נִכְנַס לִפְנִים. לֹא מַר אֶלָּא שֶׁדָּמָן נִכְנַס לִפְנִים. הָדָא אָֽמְרָה. נִדְבַת מָשִׁיחַ וְנִדְבַת צִיבּוּר נִדְבַת מָשִׁיחַ קוֹדֶמֶת. הָיָה שָׁם פָּר עֲבוֹדָה זָרָה וְשָׂעִיר הַבָּא עִמּוֹ וְחַטָּאת אֲחֶרֶת. פָּר קוֹדֵם לְשָׂעִיר. וְשָׂעִיר קוֹדֵם לַחַטָּאת אֲחֶרֶת. וְחַטָּאת אֲחֶרֶת קוֹדֶמֶת לַפָּר. הֵיךְ עֲבִידְה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מִכֵּיוָן שֶׁהַשָּׂעִיר מְחוּסָּר זְמַן לַפָּר כְּמִי שֶׁקְּדָמוֹ פָּר. וְחַטָּאת אֲחֶרֶת קוֹדֶמֶת לַפָּר. פָּר שֶׁלָּעֲבוֹדָה זָרָה קוֹדֵם לַשָּׂעִיר הַבָּא עִמּוֹ מִפְּנֵי שֶׁקְּדָמוֹ בַּמִּקְרָא. רִבִּי שְׁמוּאֵל אֲחוֹי דְרִבִּי בֶרֶכְיָה בָּעֵי. מֵעַתָּה שֶׁלְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ יִקְדּוֹם לְשָׂעִיר הַבָּא עִמּוֹ מִפְּנֵי שֶׁקְּדָמוֹ. אָמַר רִבִּי בָּא מָרִי. לֵית יְכִיל. חַטָּאת דִּידֵיהּ חָסֵר. עַל עֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד יֵֽעָשֶׂה֭ וְנִסְכּֽוֹ׃ סְמָכוֹ לְעוֹלַת הַתָּמִיד. קָרְבָּן אִישׁ וְקָרְבָּן אִשָּׁה. קָרְבָּן אִישׁ קוֹדֵם. הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. אֲבָל אִם הָיָה זֶה פָר וְזֶה גְדִי כָּהִיא דָּמַר רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. עֶבֶד מֵבִיא פָר וְרַבּוֹ מֵבִיא פָר. עֶבֶד קוֹדֵם לְרַבּוֹ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. פַּר מָשִׁיחַ וּפַר עֵדָה עוֹמְדִים. פַּר מָשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר עֵדָה לְכָל מַעֲשָׂיו׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נדבת משיח ונדבת ציבור מי קודם. מי נימא דדוקא פרו תנן דקודם לפי שהוא מכפר אבל בנדבה הציבור קודמין או לא:
נישמעינה מן הדא. ברייתא דתנינן נדבת משיח ושעירי עבודה זרה. של ציבור עומדין שעירי עבודה זרה קודמין לפי שדמן נכנס לפנים אבל נדבת משיח הרי הוא כשאר נדבה ואין דמו נכנס לפנים ולא אמר טעמא אלא מפני שדמן נכנס לפנים הא לאו הכי לעולם של משיח קודמת הדא אמרה וכו':
היו שם פר ע''ז ושעיר הבא עמו. עומדין ועוד חטאת אחרת מהו:
פר קודם לשעיר. כלומר הרי מן הדין שהפר של ע''ז קודם לשעיר הבא עמו כדאמר לקמן שקדמו במקרא ושעיר של ע''ז קודם להחטאת אחרת מפני שדמו נכנס לפנים והחטאת אחרת בדין שתהא קודמת לפר ע''ז שהוא עולה ואחטאת קודמת בכל מקום לעולה והשתא היך עבידה:
אמר רבי יוסי מכיון שהשעיר מחוסר זמן לפר. כלומר שא''א להקריבו קודם הפר שקדמו במקרא:
כמי שקדמו פר. א''כ הפר דוחה אותו והשתא הדין עם הפר וחטאת אחרת וא''כ החטאת אחרת קודמת לפר שהוא עולה:
פר של ע''ז. אע''פ שהוא עולה קודם לשעיר הבא עמו מפני שקדמו הכתוב במקרא:
מעתה של ר''ח. פרים של ר''ח שהן ג''כ כתובים קודם במקרא יקדמו נמי לשעיר החטאת וה''ה בכל שעירי הרגלים שהן מאוחרין במקרא אלא דר''ח קמא הוא נקטיה והא אנן קי''ל דחטאת קודמת לעולה כדתנן בפ''י דזבחים:
לית יכיל. אין אתה יכול ללמוד מכאן לפרים ושעיר של ר''ח דלא דמי דחטאת דידיה חסר. חטאת של ע''ז חסר כתיב בתורה ושעיר עזים אחד לחטת חסר אלף ללמד דאין דינו כשאר חטאת להקדימו להעולה הבאה עמה:
על עולת. אבל בשל ר''ח כתיב ושעיר עזים אחד לחטאת לה' על עולת התמיד יעשה ונסכו סמכו הכתוב לעולת התמיד שיעשה אחריו קודם לעולות הפרים עמו למוספין:
הדא דתימר כשהיו שניהן שוין. שניהן פרים או שניהן כבשים אבל אם היה קרבן אשה חשוב שזה פר וקרבן האיש גדי שלה קודם:
כהאי דאמר ר' פנחס אם עבד מביא פר ורבו מביא שעיר. כצ''ל. של עבד קודם הוא לרבו:
דתנינן תמן. כלומר דלא תנינן במתני' אלא פר משיח ופר עדה עומדים ששניהן שוין הן ובהא אמרו פר המשיח קודם:
נדבת ציבור ונדבת נשיא נדבת נשיא קודמת. לפי שהוא מלך ונדבת ציבור קרי לה לעולת קיץ המזבח שבאה מן הנדבה:
נדבת משיח קודמת. כיון שזה יחיד וזה יחיד ויש למשיח קדימה בחובה שהוא מכפר לפיכך בדין הוא שתהא גם נדבתו קודמת:
גמ' לפי שזה מכפר וזה מתכפר. כצ''ל וכדפרישית במתני' והכי הוא בתוספתא פ''ב:
משנה: כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוֹ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ. וְכָל הַמְקוּדָּשׁ מֵחֲבֵירוֹ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ. פַּר הַמָּשִׁיחַ וּפַר הָעֵדָה עוֹמְדִין פַּר הַמָּשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הָעֵדָה בְּכָל מַעֲשָׂיו׃ הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אֲבֵדָה וְהָאִשָּׁה קוֹדֶמֶת לָאִישׁ לִכְסוּת וּלְהוֹצִיאָהּ מִבֵּית הַשֶּׁבִי. בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם עוֹמְדִים לְקַלְקָלָה הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
האיש קודם לאשה. שזו דרכה בכך ואין האיש דרכו בכך:
לקלקלה. לביאה ולמשכב זכור:
לכסות. וה''ה להאכיל לפי שבושתה מרובה משל איש:
האיש קודם. לאשה שהוא מקודש ממנה שהאיש חייב בכל המצות והאשה אינה חייבת במצות עשה שהזמן גרמא:
פר המשיח קודם. כדאמרינן בגמרא הואיל ומשיח מכפר ועדה מכפרת בדין הוא שיקדים מכפר למתכפר:
וכל המקודש מחבירו. שיש בו צד רבוי קדושה ממנו:
מתני' כל התדיר מחבירו קודם את חבירו. דאמר קרא מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד מכדי כתיב מלבד עולת הבקר העשויה כבר משמע ושמעינן דתמידין קודמין למוספין אשר לעולת התמיד למה לי פשיטא דעולת הבקר עולת התמיד היא אלא תלה לך טעם הקדמתו בתדירו' כדי שתלמוד לשאר תדירין שיקדמו:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אֵין אֲנִינָה אֶלָּא לְמֵת בִּלְבַד. דִּכְתִיב וְאָנ֥וּ וְאָֽבְל֖וּ פְּתָחֶ֑יהָ. הָתִיב רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. וְהָֽכְתִיב וְאָנוּ֙ הַדַּייָגִים וְאָ֣בְל֔וּ כָּל מַשְׁלִיכֵ֥י בַיְא֖וֹר חַכָּ֑ה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מַתְנִיתָא אֵין אֲנִינָה טֻמְאָה אֶלָּא לְמֵת בִּלְבַד. אֵי זוֹ הִיא אֲנִינָה. מִשְּׁעַת מִיתָה וְעַד שְׁעַת קְבוּרָה. דִּבְרֵי רִבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. אַשְׁכָּחַת אָמַר קוּלֹּת וְחוּמְרֹת עַל דְּרִבִּי. קוּלֹּת וְחוּמְרֹת עַל דְּרַבָּנִן. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. מֵת וְנִקְבַּר בְּשַׁעְתּוֹ. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן אָסוּר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתָהּ הַשָּׁעָה בִּלְבַד. מֵת וְנִקְבַּר לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן אָסוּר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אָסוּר עַד ג' יָמִים. אֲתַא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רַב חִסְדָּא תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. 17b מוֹדֶה רִבִּי לַחֲכָמִים שֶׁאֵין אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד. כְּהָדָא דְתַנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. תֵּדַע לְךָ שֶׁאֵין אֲנִינוּת לָיְֽלָה תוֹרָה. שֶׁהֲרֶי אָֽמְרוּ. אונֵן טוֹבֵל וְאוֹכֵל פִּסְחוֹ לָעָרֶב. וַהֲרֵי אָֽמְרוּ. אֲנִינֻת יוֹם תּוֹרָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב הוּנָא. תִּיפְתָּר בְּשֶׁנִּקְבַּר עִם דִמְדּוּמֵי הַחַמָּה. וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source